תגית: בטחון

בפוסט הקודם תיארתי כיצד בתי לומדת לשחות בצורה בה היא מתרגלת למים. בפוסט זה אמשיך את "קו המים" ואסביר כיצד להתמודד עם כאב ופחד בצורה שתשבור את התבנית הרגילה.

לפני כמה ימים בזמן חופשה הלכתי עם שלושת ילדיי לים. האמצעי (3.5) והקטן (שנה וקצת) חששו מאוד מהגלים הנמוכים אפילו כשאלה הגיעו לרמת הקרסוליים שלהם. אני זוכר כי גם בתי הגדולה (כמעט בת 7) חששה מכניסה לים כשהיתה בגילם. שני בניי בכו והתכווצו (הקטנטן היה על הידיים שלי) כל פעם שהגיע גל וגם ביניהם. עם הקטנטן ישבתי על החוף סמוך לקו המים והוא נהנה מהבוץ, ואילו את האמצעי לקחה בתי הגדולה להרגילו לגלים.

כיצד היא עשתה זאת? ראשית היא אחזה בידו וצעדה איתו פנימה תוך כדי דיבור. כל פעם שהגיע גל היא הנחתה אותו לקפוץ. גם כאשר הגל כבר היה בסיומו הוא קפץ. כך הם יכלו להתקדם פנימה יותר בבטחון. הוא לא באמת דילג מעל הגל או רכב עליו כי הם לא הגיעו לעומק כזה, אבל זה עבד.

אנשים הסובלים מכאב כרוני גם חווים גלים של כאב המלווים בפחד תוך כדי הגל (ההתקף) וגם ביניהם. יש כאלה שחווים את הכאב כל הזמן, אך לרב גם במקרים אלה יש התקפים. כיצד הבת שלי נסכה בטחון באחיה? ראשית, היא נכנסה איתו לים רגוע. היא גם נתנה לו שני אמצעים שחסרים לרבים מהסובלים מכאב כרוני – תחושה שהוא לא לבד וטכניקה שהקנתה לו שליטה.

על התחושה שמישהו מלווה אותך בזמן קושי לא אדון כעת, ורק אציין שעם הזמן מוצאים את אותו הורה (או אח גדול) פנימי בתוכי ואין צורך בדמות הממשית שאוחזת בידי. הטכניקה הפשוטה שהיא לימדה אותו אכן הקנתה לו שליטה. הגלים בגבהים האלה כלל לא היו מסוכנים, אך עבורו הם היו מסוכנים. כאשר הוא קפץ, במציאות כמעט דבר לא השתנה. הגל עדיין התנפץ על רגליו והקפיצה היתה ממש קטנטנה. לעומת זאת, במציאות הפנימית שלו (כך אני רק יכול לשער) התחולל שינוי משמעותי. הקפיצה שינתה את התבנית של הכיווץ והבכי, ונתנה לו להרגיש אקטיבי, שיש לו את הכח אל מול הגל. כך גם בכאב כרוני – טכניקה פשוטה להתמודדות יכולה לעשות שינוי גדול גם אם הגל נשאר אותו גל.

עבור חלק מהסובלים מכאב כרוני נטילת כדור נוגד כאב היא טכניקה מועילה מאוד. כאשר הגל גדול והכדור עובד אני סבור שזוהי טכניקה טובה. חשוב בשלב ראשון לצאת מהתחושה שאני לכוד/ה כי היא לטווח הארוך רק מתחזקת ומחמירה את הכאב. עבור אנשים עם חרדה עצם החזקת הכדור בכיס מפחיתה חרדה ומונעת התקפים בפני עצמה. כך הם לא חוששים להגיע למצב ממנו אין מנוס. התנהגויות שמפחיתות את הפחד/כאב נקראות התנהגויות בטחון. התנהגויות אלה עוזרות ברמה המיידית, אך גם מייצרות תלות, לרוב באמצעי חיצוני. על כן, כאשר הגל קטן יותר רצוי להשתמש בטכניקות התמודדות אחרות, כאלה שמקנות שליטה בסיטואציה או לחלופין נותנות לנו להתבונן בה בצורה אחרת.

דוגמה לטכניקה שמקנה לנו שליטה היא דיבור אל המח בזמן הכאב. למשל, ניתן להתייחס אל המח כבריון ולנסות להתעמת איתו ("זה כל מה שאתה יכול לעשות, אני לא מפחד ממך"). אפשר להעזר בטכניקה גופנית שמקנה בטחון ושוברת את התבנית הרגילה. לעומת אלה, יש טכניקות שנותנות לנו הסתכלות אחרת בזמן הגל. אם בדרך כלל התגובה היא פחד וייאוש, נוכל למשל להזכיר לעצמנו שזהו רק גל וכמו שהוא עולה כך הוא גם יורד. ניתן גם לשים לב לגוונים המרובים של גל הכאב (טכניקה שנקראת מעקב סומטי). הגל נשאר אותו הגל, רק ההתבוננות עליו היא אחרת וכך גם התחושה. המטרה הראשונית של כל הטכניקות הללו היא הפחתת המתח בסיטואציה. כך נוכל לרכוב על הגל במקום שיכה בנו או שנישטף איתו.

במקרים רבים, הכלים הללו נותנים הקלה מיידית בכאב. לעתים, הם נותנים לנו לעבור את גל הכאב עם פחות פחד, וגם מקנים יותר בטחון בין הגלים. תרגול בטווח הקצר יאפשר לנו לרכוב על הגלים ביתר קלות. תרגול לאורך זמן יפחית את הכאב עד שזה ייפסק.